פורסם סיפרו של איצי באר "בשיטת החתול"

יו"ר העמותה כתב את הספר  "בשיטת החתול, איך התגברתי על סרטן הערמונית"  
הספר יצא לאור בהוצאת פוקוס ובמהדורה באנגלית באמזון.
ניתן לקרוא פרקים לדוגמא ולרכוש את הספר בהנחה. פרטים בכתובת:

 

 הספר בתרגום לאנגלית נמצא על מדפי אמזון, בכתובת:

 

 

לתמונת הכריכה הקש כאן

אודות המחבר

צור נושא חדש

תגובה אחת
  1. מוטי גנון - קרית ביאליק

    לעמותה שלום !
    חבר בעמותה משנת 2011 בעקבות אבחון של סרטן הערמונית וריפוי מחלט נכון לעכשיו. הרגשתי צורך להוסיף תגובה לאחר הכתבה על גיורא איילנד ותהליך הטיפול השגוי במחלתו. לדעתי גיורא איילנד פעל בלי לעשות "שיעורי בית" ופניה ישירה לפתרון קיצוני וחד כיווני. ברצוני לספר על התהליך שאני עברתי והוא, לדעתי יכול לשמש דוגמא חיובית.
    1. האבחון.
    בתחילת שנת 2011 הופניתי לאורולוג (דר' דימיטרי גולדין) במרפאת זבולון בעקבות סימנים של דלקת בדרכי השתן. בבדיקה הרופא ביקש לבצע גם בדיקה רקטלית של בלוטת הערמונית. לאחר הבדיקה נאמר לי שבבלוטה יש אזור "חשוד" וקבלתי הפניה לבצע בדיקת דם לרמת PSA. הרמה הייתה גבוהה – 34 ! לאחר שבוע (27.2.2011) נעשתה ביופסיה מונחית סונר. בשתיים מתוך שמונה הדגימות היו ממצאים סרטניים עם מדד גליסון 6(3+3).
    2. תחילת הדרך
    ברצוני לציין שלאחר אבחון הסרטן אשתי הייתה מעורבת בכל השלבים: תמיכה, ייעוץ והחלטות.
    בתיאום עם רופאת המשפחה (כללית) נשלחתי לבצע בדיקת C.T. של הבטן והאגן (4.4.2011) ומיפוי עצם (12.4.2011). התוצאות של שתי הבדיקות הראו שאין סימנים סרטניים מעבר לבלוטה.
    ואז התחלתי ללמוד על סרטן הערמונית. נודע לי גם בדרך כלשהי על קיום יום עיון בנושא סרטן הערמונית בית חולים רמב"ם בהנחיתה של דר' אביבית נוימן. ליום העיון הייתה תרומה מאד רחבה בכל ההיבטים: שיטות טיפול, שיטות ניתוח רובוטית או פתוחה, תוצאות לוואי של הטיפולים השונים, היבטים סוציאליים וכו'. באותו יום עיון נודע לי גם על קיומה של העמותה. נרשמתי והתחלתי להגיע לקבוצת תמיכה שהתקיימה בבית אבא חושי בחיפה.
    בהמלצתה של רופאת המשפחה קבעתי פגישה עם פרופ' עופר נתיב מנהל המחלקה האורולוגית בני ציון לחוות דעת נוספת. לפגישה זו הגעתי יחד עם אשתי. באותה פגישה המליץ פרופ' נתיב על ביופסיה רוויה. ביופסיה זו נעשתה בבית חולים כרמל בתאריך 16.11.2011 בהרדמה מלאה. מתוך 21 דגימות 9 אובחנו סרטניות מדד גליסון 6+6.
    פגישה נוספת בתאריך 24.1.2012 אצל פרופ' נתיב יחד עם אשתי. הפגישה נמשכה יותר משעה בה הסבר לי בצורה רחבה על ארבע שיטות לטיפול בסרטן הערמונית: השיטות, התהליך, תוצאות הלוואי בכל השיטות (גם התקצרות הפין, אי שליטה בשתן וסיכוי גבוה לבעיות אין אונות כתוצאה מניתוח). בקיצור התמונה לא הייתה ורודה.
    החלטתי בתמיכתה של אשתי לעבור ניתוח פתוח. נקבע תור לתאריך 12.2.2012 בבית חולים בני ציון. שנה לאחר האבחנה הראשונית.
    3. לאחר הניתוח
    הניתוח נעשה כמתוכנן. בדיקות פתולוגיה הצביעו על מדד גליסון 3+4=7. לא קבלתי המלצה על טיפול נוסף כמו הקרנות. ההחלמה הייתה קשה. 10 ימים עם קטטר. כאבים עזים במשך חודש וחצי באזור הבטן התחתונה שגם משככי כאבים לא עזרו. ההליכה הייתה מאד קשה עלי אך לאט לאט התאמנתי והתגברתי והארכתי כל יום את משך ההליכה כמובן עם הפסקות למנוחה. לאחר חודשיים וחצי חזרתי לעבוד עבודה חלקית למשך כחודש.
    נמצא עד היום במעקב במחלקה האונקולוגית בזבולון פעם בשנה. בדיקות דם ורמת PSA. עד עכשיו לשמחתי ברמה שלא ניתנת למדידה.
    4. תוצאות הלוואי
    כפי ש"הבטח לי" תוצאות הלוואי הופיעו מיד.
    אי שליטה בשתן: הלכתי עם מכנסי חיתול. לאחר זמן מה חל שיפור ועברתי לפדים. במחלקת אורולוגיה בזבולון קבלתי הפניה למרפאת לין למחלקת שיקום האגן לכעשרה ביקורים (גורולוגיה לין – מלי) אך לא היה כמעט שיפור.
    לאחר אחד המפגשים עם פרופ' גרינולד במסגרת העמותה פניתי ליחידה לנוירואורולוגיה ברמב"ם. לאחר מספר בדיקות המלץ לבצע השתלה של מתלה אך שבדקתי והבנתי שאחוז ההצלחה של מתלה כזה הוא נמוך (30%-40%) ויתרתי על הרעיון. עד היום אני הולך עם פדים ומתקן – PENILE CLAMP – על הפין. מתרגלים. ממשיך בחיי שגרה. לא חוסך מעצמי שום פעילות, לא ספורטיבית ולא טיולים בארץ ובחו"ל.
    אין אונות: המצב חמור. לא מסוגל לקיים יחסים. במרפאת לין המליצו לי על כדורים כגון סיאליס במינון יום-יומי ללא תוצאות.
    פניתי לדר' טל רענן בבית חולים בילינסון בנושא הזקפה. בהמלצתו ניסיתי הזרקות לפין אך גם זה ללא תוצאות. ביוני 2013 פניתי אליו שוב בבקשה לבצע דופלר של הפין. מסקנת הבדיקה הייתה שיש דלף ורידי בבסיס הפין. פגיעה שלא ניתנת לריפוי ושיפור.
    5. מסקנות
    ההמלצה שלי היא שמרגע גילוי הסרטן ועד לקבלת החלטות, שהן מאד גורליות לחולה ולאלה הקרובים אליו, התהליך צריך להיות מלווה קודם כל ברפואה קהילתית. הפניה הישירה לרופא מנתח מכוונת מראש את החולה לכיוון מאד מסוים.
    יש צורך במידע עצמי רחב על סרטן הערמונית, שיטות ריפוי, החלמה ותופעות. בימים אלה של מידע זמין מכל הסוגים זה לא מהווה בעיה.
    המלצה נוספת היא המודעות למחלה אצל כל הגורמים.

    איחולי בריאות, PSA אפסי והחלמה מלאה עם כמה שפחות תופעות לוואי
    מוטי גנון – קרית ביאליק