סוכנות רויטר – 4.5.10

מחקר חדש מגלה שלמרות הפופולריות של הניתוח להסרת הערמונית בחולי סרטן הערמונית, בעזרת רובוט, כשמסתכלים על איכות החיים של החולים שמחלתם בדרגה התחלתית , מצבם טוב יותר ללא ניתוח. חוקרים אומרים שהממצאים שהתפרסמו במגזין של אורולוגיה, מציעים לגברים מידע רב יותר לשיקולם בבואם לבחור טיפול מתאים. לרשות גברים עם סרטן ערמונית בשלבים מוקדמים עומדות כמה אופציות, החל ממעקב פעיל, טיפול מקומי (פוקאלי) במקרה של נגע קטן ממוקם בתוך הערמונית, הקרנות ועד לניתוח להסרת הערמונית.

כשזה מגיע לניתוח , ניתוח בעזרת רובוט – כשהמנתח יושב לפני הצג ומפעיל את "ידי" הרובוט המוציאות את בלוטת הערמונית דרך חתכים קטנים בבטן – הטכניקה הזו הפכה להיות הגישה השלטת והמועדפת בארה"ב. לאחר שבתי החולים השקיעו בערך 1.5$ מליון דולר עבור כל רובוט ועוד המחיר של אימון המנתחים ועבור חוזים שנתיים, הם משווקים, לעיתים באגרסיביות, את אופציית הניתוח הרובוטי. השיווק האגרסיבי יכול לכלול טיעונים שהניתוח מקטין את הסיכון לדליפת שתן ואימפוטנציה לטווח הארוך, לעומת ניתוח רגיל, מסורתי. אולם, אין כל נתונים המוכיחים זאת. במחקר החדש, חוקרים מבית ספר לרפואה של מערכת הבריאות של סנטרה שבמזרח וירג'יניה, עקבו אחרי 785 גברים שקיבלו אחת מארבע אפשרויות טיפול לסרטן ערמונית מקומי (סרטן שלא חרג מגבולות הבלוטה) במרכז שלהם בין השנים 2000 ל- 2008. באופן כללי, 185 גברים עברו ניתוח שמרני להסרת הבלוטה, 447 גברים עברו ניתוח רובוטי. 122 גברים עברו ברכיתרפיה והשתילו להם גרגרים רדיואקטיביים בבלוטת הערמונית כדי להרוג את התאים הסרטניים. 81 הגברים הנותרים עברו טיפול קריותראפיה. בשיטה זו, הרופא מחדיר דרך דופן הבטן מוט מתכת דק בטמפרטורה נמוכה ומקפיא את רקמת בלוטת הערמונית והורג את התאים הסרטניים. ככלל, החוקרים מצאו שאיכות החיים הטובה ביותר נצפתה אצל אנשים שעברו ברכיתרפיה, וזה בהתבסס על שאלון סטנדרטי שהם מילאו לפני הטיפול ובזמנים קבועים לאחריו למשך תקופה של שלוש שנים. חולים שקיבלו ברכיתרפיה או קריותרפיה קיבלו ציון גבוה יותר באשר לשליטה על ההשתנה מאשר חולים שעברו ניתוח מכל סוג שהוא. מספר החולים שחזרו לשליטה על פעולת ההשתנה לפחות ב- 90% ממה שהייתה לפני הטיפול היה גדול יותר פי 3 אצל החולים שעברו ברכיתרפיה וחולים שעברו קריותרפיה ממספר אלה שעברו ניתוח.

באשר לפעילות המינית, חולים שעברו ברכיתרפיה דיווחו על איכות חיים טובה יותר מאלה שעברו ניתוח מכל סוג. שלוש שנים לאחר הטיפול ציונם של החולים שטופלו ברכיתרפיה באשר לפעילות המינית ועד כמה היו מוטרדים בסוגיה זו , כלומר עד כמה תופעות הלוואי היוו בעיה, היה טוב ממצבם לפני הטיפול.

בניגוד לכך, בכל אחד מהטיפולים האחרים הציון היה נמוך מזה שהיה לפני הטיפול כשלאלה שעברו קריותראפיה היה המצב הפחות טוב מכולם לטווח ארוך. אולם, לא היו שינויים משמעותיים באיכות החיים של גברים שעברו ניתוח מסורתי לבין אלה שעברו ניתוח רובוטי.  "אני חושב שנתונים כאלה, נותנים לאדם יותר אינפורמציה כדי להגיע להחלטה בדבר הטיפול המתאים להם." אומר ד"ר מיכאל פבריציו אחד החוקרים. באשר לחוסר ההבדל בין ניתוח מסורתי לבין ניתוח בעזרת רובוט, ד"ר פבריציו אומר שבשעה שיש יתרונות לניתוח הרובוטי, כולל הפחתה משמעותית באיבוד דם בזמן הניתוח וקיצור זמן האישפוז, אין זה מתורגם בהכרח לאיכות חיים טובה יותר לטווח הרחוק. הוא ציין שיש "דחיפה חזקה" להעדיף ניתוח רובוטי וחולים רבים סבורים שזוהי הדרך ללכת בה. אולם, הממצאים הנוכחיים, כותבים החוקרים בדו"ח שלהם, משמשים כתזכורת שיש לצנן את ההתלהבות מהניתוח הרובוטי. הממצאים אינם מעדיפים שיטת טיפול כלשהי, אולם:" מחקר זה אינו אומר לחולה מה טוב לכולם." אומר החוקר הראשי ד"ר ג'והן מלקולם "והחולים עדיין צריכים להתייעץ עם רופאיהם על הטיפול הטוב ביותר עבורם."המחקר לא בדק את היעילות של ארבעת הטיפולים כנגד סרטן, אמר ד"ר מלקולם לכתב רויטר, אבל מחקרים אחרים העלו את הסברה שניתוח יותר יעיל מאשר ברכיתרפיה. למחקר היו גם מגבלות, כולל מחסור במידע על בעיות רפואיות אחרות שהיו לחולים שנחקרו, בעיות שהיו יכולות להשפיע על חיי המין שלהם או על פעילות ההשתנה. המחקר גם לא תוכנן כמחקר רפואי אקראי שבו החולים קיבלו טיפול כזה או אחר באקראי, מדגיש ד"ר סטפן בורדג'יאן במרכז פוקס צ'ייס לחקר הסרטן בפילדלפיה בהערות שפרסם בקשר למחקר זה. מחקרים ניסיוניים כאלה נחשבים לסטנדרט זהב להערכת התוצאות של טיפול מסוים. הערה אחרת אומרת, שהממצאים מצביעים על נושא רחב יותר: העדר מחקר קליני אקראי המשווה טיפולים שונים בסרטן הערמונית בינם לבין עצמם במונחים של שליטה על הסרטן ואיכות חיים. "אם הסטנדרט להערכת כל הטיפולים לסרטן הערמונית היה גבוה יותר" כותב ד"ר יאיר לוטן מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת דרום טקסס שבדאלאס, " אז הן החולים והן הרופאים היו יכולים להשתמש בקריטריונים אובייקטיביים יותר בקביעת הטיפול האופטימלי."

מקור הכתבה :Journal of Urology , May 2010

אודות המחבר