עמותת חיים עם סרטן הערמונית

 

על הרשלנות באבחון סרטן הערמונית בגופי,

סיפורו של חיים דגן, מתמודד עם סרטן הערמונית

לפני מספר שנים, אחי הבכור חלה בסרטן הערמונית ועבר ניתוח להסרת הערמונית. הוא המליץ לי להיבדק.

פניתי לרופא המשפחה וביקשתי לבצע בדיקת PSA  בעקבות מחלת אחי. רופא המשפחה הסביר לי הסבר ארוך ומלומד למה לא כדאי לי לבצע בדיקת PSA. הוא הסביר שרמות PSA גבוהות אינן בהכרח עדות למחלת סרטן וכי הן גורמות לבדיקות ביופסיה מיותרות. השתכנעתי מהסברי הרופא וויתרתי על הבדיקה.

רק לאחר יותר משנה, כאשר אחי אמר לי שוב שאני חייב להיבדק, פניתי לרופא המשפחה ודרשתי לבצע בדיקת PSA. תוצאת הבדיקה הייתה גבוהה יחסית (6.76). רופא המשפחה הפנה אותי לאורולוגית תוך אמירה: "רצית- קבלת". התנהלות רופא  המשפחה גרמה לי תסכול רב, שגרם לי לעבור לרופא משפחה אחר.

גם האורולוגית  שאליה פניתי, הייתה מזועזעת מהתנהלותו של רופא המשפחה. לאחר בדיקת PSA  נוספת היא הפנתה אותי באופן מיידי לבצוע ביופסיה של הערמונית. אחי אמר לי שזאת בדיקה מאד לא נעימה, והמליץ לעבור אותה תחת הרדמה. עברתי את הבדיקה תחת הרדמה באסותא אשדוד. נלקחו שש דגימות מהערמונית ולא נמצאה ממאירות באף אחת מהדגימות.

הייתי בטוח שאני בריא, שכן אם הביופסיה שלילית, פירושו שאין סרטן. אך האורולוגית ביקשה שאמשיך להיבדק ל-PSA. הבדיקה העוקבת הראתה את המשך מגמת העלייה בערכי  PSA. האורולוגית הפנתה אותי לבצוע בדיקת free PSA. תוצאת הבדיקה שבוצעה בבילינסון- 0.13- הצביעה על חשד לנוכחות סרטן. בשלב זה האורולוגית הפנתה אותי לבדיקת MRI  של הערמונית. היא הדגישה שעדיף לבצע את הבדיקה בבית חולים ולא במכון מור. התור הקרוב ביותר שהשגתי היה לכמה חודשים קדימה. עברתי את הבדיקה בבי"ח שערי צדק.  בתוצאה של ה MRI התגלה מוקד חשוד בערמונית שגורם לבליטה בקפסולה של הערמונית אך ללא פריצה. בשלב זה הבנתי שמדובר בסרטן וכי עדיף לטפל כמה שיותר מהר. האורולוגית אמרה שעלי לפנות למומחה בתחום סרטן הערמונית. פניתי לפרופסור ניקולא מבג'יש.

כדי לוודא שאכן מדובר בסרטן וכדי לבדוק את מידת ממאירותו, ביצע פרופסור מבג'יש ביופסיית פיוז'ן. ביופסיה פיוז'ן  מבוצעת תחת הרדמה כללית, לאחר שתוצאות ה MRI מודבקות למודל הערמונית של הנבדק. האזור הנבדק הוא האזור החשוד לפי בדיקת ה MRI ולא בדיקה אקראית כמו בדיקת ביופסיה רגילה. תוצאת הבדיקה  אישרה שמדובר בגידול סרטני עם דרגת אגרסיביות בינונית (גליסון 7).

פרופסור מבג'יש ביקש שאבצע בדיקת  PSMA PET CTכדי לשלול נוכחות גרורות. ביצעתי  את הבדיקה בבי"ח אסותא אשדוד. בבדיקה התגלה סרטן רק בתוך הערמונית. לאור ממצא זה המליץ לי פרופסור מבג'יש לעבור ניתוח להסרת הערמונית. הוא הסביר לי שניתוח כזה כרוך בד"כ בפגיעה בשליטה במתן השתן ובתפקוד המיני, תופעות אשר בד"כ חולפות עם הזמן. עם זאת, הוא המליץ לי להתייעץ עם מומחים נוספים ולשקול טיפולים אחרים.

התייעצתי עם מספר מומחים נוספים. הטיפול החליפי שהוצע לי היה הקרנות בתוספת טיפול הורמונאלי. גם טיפול זה כרוך בתופעות לוואי. אני העדפתי לעבור את הניתוח, תוך אמונה שאצליח להתגבר על תופעות הלוואי.

שנה בדיוק לאחר הביופסיה הראשונה עברתי ניתוח להסרת הערמונית. נותחתי על ידי פרופסור מבג'יש בשיטה הרובוטית. ההחלמה בשיטה זאת קצרה  יחסית (מספר ימים). הניתוח עבר בהצלחה ותופעות הלוואי שהזכרתי נעלמו תוך מספר חודשים. לצערי הבדיקה הפתולוגית של הערמונית  שהוסרה הראתה דרגת אלימות גבוהה יותר מאשר בביופסיה שלפני הניתוח. כמו כן הסתבר שהגידול הסרטני פרץ כבר את קפסולת הערמונית. המשמעות היא שיש כנראה תאים סרטניים שעזבו את הערמונית, מה שמגדיל את הסיכוי לחזרת המחלה.

בדיקות ה-PSA הראשונות היו מצוינות ופעם נוספת חשבתי שאני חופשי מסרטן.

כעבור כשנה החלה עליה ברמת הPSA-. מומחים שאיתם התייעצתי הסבירו לי שמדובר בהישנות המחלה ושעלי לעבור הקרנות בתוספת טיפול הורמונאלי. כשנה וחצי אחרי הניתוח נאלצתי לעבור הקרנות וטיפול הורמונאלי, שכל כך רציתי להימנע מהם כשבחרתי באופציה של הניתוח. את ההקרנות עברתי בבי"ח שיבא תחת ניהולו האישי, המקצועי והמסור של פרופסור צבי סיימון. עדיין מוקדם לדעת את מידת ההצלחה של הטיפולים האלו.

חשוב לי לציין את התמיכה והליווי הצמוד והאוהב שקיבלתי ממשפחתי ובמיוחד מבת זוגי. תמיכה כזאת חשובה ומשמעותית מאוד לדעתי בתהליך ההחלמה.

המסקנות וההמלצות מהסיפור שלי

• יש חשיבות גדולה לביצוע בדיקות שנתיות למעקב אחר רמת ה-PSA בדם.

איגוד האורולוגים הישראלי ממליץ לכל גבר מעל גיל חמישים לבדוק PSA בדם, ואם יש סיפור משפחתי –  להקדים את תחילת הבדיקות לגיל ארבעים. אני ממליץ בחום לאמץ המלצה זאת, אפילו אם זה כרוך בוויכוח עם רופא המשפחה.

כמו בכל גידול סרטני, גם בסרטן הערמונית יש חשיבות עצומה לגילוי המוקדם. יש היום שיטות טיפול בסרטן ערמונית בשלבים התחלתיים שלא מחייבות את הסרת הערמונית. גילוי מוקדם גם מקטין מאד את הסיכון לחזרת המחלה במקרה של הסרת הערמונית, ובכך גדל הסיכוי לאיכות חיים טובה בהרבה.

 

• אם מתעורר חשד להמצאות גידול סרטני בערמונית כתוצאה של רמות גבוהות של PSA, או כתוצאה מקצב עלייה גבוה שלו, נשאלת השאלה: איזו בדיקה או בדיקות נכון לבצע כדי לאמת או לשלול נוכחות גידול סרטני.

מניסיוני אני יכול להעיד, שבדיקה רקטאלית שמבוצעת ע"י האורולוגים לעיתים תכופות אין בה כדי לשלול נוכחות גידול סרטני. לצערי עברתי לא מעט בדיקות לא נעימות כאלו, ולמרות שהיה לי גידול משמעותי, הגידול לא התגלה בבדיקות אלו.

גם בדיקת ביופסיה רגילה (הנקראת גם ביופסיה עיוורת) המסתמכת על אולטרה-סאונד, והדגימות בה נלקחות באקראי, וכתוצאה מכך רמת הגילוי של הגידולים הסרטניים בערמונית נמוכה. בנוסף, בדיקה זאת כרוכה באי נעימות גדולה.

עדיף תחילה לבצע בדיקת MRI של הערמונית, ובהתאם לתוצאותיה לבצע ביופסיה מוכוונת MRI (ביופסיה פיוז'ן). בתהליך כזה רמת הגילוי של הרקמות הסרטניות גבוה בהרבה, על כל המשתמע מכך.

 

• לפני קבלת החלטה על פרוצדורה רפואית מסוימת, חשוב לשקול אפשרויות נוספות, תוך התייעצות עם מומחים נוספים.

 

כתב חיים דגן,

טלפון 050-5598883.

 

אוקטובר 2021

צור נושא חדש

ביטול

תגובה אחת

1. 
   דייויד כהן

   הגב

   28 ב פברואר 2024 בשעה 17:26

   חיים שלום רב
   רצח\יתי להודולך על פרסום הבעיה שלך. כל הכבוד לך איש יקר
   אני מאחל לך החלמה מהירה אמן יהי רצון
   שפע של בריאות

   כהן דייויד
   0503696959 וואטסאפ