שם קליני לתופעה בלתי צפויה לכאורה, שהפסקת תרופה האנטי-אנדרוגנית (מדובר בתרופה מדור ראשון, bicalutamide או קזודקס)  דווקא גרמה לירידה ברמת ה-PSA . ההסבר הוא שחלק מהתאים הסרטניים השתמשו באנטי-אנדרוגן כאנדרוגן ובכך הצליחו להפעיל את קולטן האנדרוגן. בספרות הרפואית מסופר על חולה גרורתי מטופל בחוסם טסטוסטרון וגם באנטי-אנדרוגן (קזודקס) ולמרות זאת רמת ה-PSA שלו היתה מעל 5000 ng/ml. כשהפסיקו את ה-Casodex רמת ה-PSA ירדה מתחת ל-4 ng/ml.

תופעת ה-AAWR נעלמה עם השימוש בדור שני ושלישי של תרופות אנטי-אנדרוגניות, שהמשיכה שלהן לקולטן האנדרוגן חזקה בהרבה מזו שבתכשיר קזודקס.