ספטמבר 2021
סרטן הערמונית ובריאות העצם
כתבה מאת פרופ' צופיה איש שלום ביוזמתו של של אלכס פייט
עריכה איצי באר
טיפול אנטיאנדרוגני (בשפה פשוטה טיפול הורמונלי), כלומר טיפול תרופתי או כירורגי לבלימת יצור הורמוני מין זכריים, טסטוסטרון, שמעודד את צמיחת הגידול, הנו טיפול מקובל ויעיל בחולים שסובלים מגידול ממאיר בערמונית (הטיפול ההורמונאלי ניתן בד"כ לחולים עם סרטן ערמונית גרורותי או לחלק מהחולים שעוברים טיפול קרינתי). הטיפול בולם את שגשוג תאי הגידול. יחד עם זאת כמו כל טיפול תרופתי הוא אינו נטול תופעות לוואי. הטיפול ההורמונלי עלול לפגוע בעצם ולהגביר סיכון לשברים אוסטיאופורוטיים, (שברים אוסטיאופורוטיים הם שברים הנובעים מפגיעה באיכות העצם, אסטאופרוזיס. למידע נוסף הקש למשל כאן). אלו הם שברים שמתרחשים בעקבות חבלה קלה, כגון נפילה מגובה או ללא חבלה כלל.
היום קיימים אמצעים יעילים למניעת איבוד עצם ושברים.
ראשית, היות ומדובר בד"כ בגברים מעל גיל 60, כדאי להעריך את הסיכון שלהם להופעת שברים לפי גורמים קליניים, כגון הרגלים ומחלות רקע, שברים קודמים, סיפור משפחתי של שברי ירך, כל רופא יכול לעשות זאת תוך שימוש באלגוריתם FRAX שמותאם לישראל.
(אלגוריתם FRAX הוא כלי אינטרנטי המאפשר הערכת סיכון לשבר אוסטיאופורוטי במשך עשר השנים הקרובות. האלגוריתם בנוי על נתונים של אוכלוסיות שונות וכל אדם יכול לחשב את רמת הסיכון שלו, אך השימוש בו דורש ידע רפואי בסיסי. לקריאה נוספת הקש כאן)
שנית יש לבצע בדיקת צפיפות עצם של עמוד שדרה וצוואר הירך.
במקרים נדירים (אצל מטופלים שעברו ניתוחי גב ו/או ירך או בעלי שינויים ניווניים קשים או גרורות בלסטיות , תתבצע המדידה גם באמה. (גרורות בלסטיות הן גרורות הבונות עצם).
ככל שצפיפות העצם גבוהה יותר במדידה הראשונה, כך ניתן לרווח את תדירות בדיקות המעקב. באנשים עם צפיפות עצם תקינה וללא גורמי סיכון קליניים משמעותיים, ניתן לחזור על בדיקת צפיפות עצם כעבור שנתיים. ככל שצפיפות העצם נמוכה יותר כך נדרשת הגברת תדירות המעקב על צפיפות העצם, למשל אחת לשנה, זאת במידה ולא ניתן טיפול נוגד פירוק עצם.
מומלץ למטופלים, שמתחילים טיפול אנטיאנדרוגני (אנטיאנדרוגני כאמור, טיפול הורמונלי) אשר צפיפות העצם שלהם בתחום האוסטיאופורוטי (התחום האוסטיאופורוטי הוא התחום של האוסטיאופורוזיס) או האוסטיאופני (התחום האוסטיאופני משמעותו סיכון להתפתחות אסטאופורוזיס), להתחיל טיפול נוגד פירוק עצם, בתכשיר ממשפחת התכשירים הנקראים ביספוספונטים. אלה ניתנים בכדורים לבליעה (מסוג FOSALAN, FOSAVANCE, RIBONE, BINOSTO) או בעירוי ורידי (ACLASTA), למטופלים שסובלים מבעיות בדרכי עיכול עליונים.
בחולים עם גרורות בעצמות ניתן טיפול במינון גבוה יותר של ביספוספונטים. התכשירים הנקראים זומרה ((ZOMERA בעירוי לווריד, או אקסגווה (,(XGEVA בזריקה תת עורית, כל זאת במטרה להפחית פגיעות בעצם עקב גרורות. ההחלטה על מתן טיפול כזה הינה של האונקולוג.
ביספוספונטים (באנגלית ,(Bisphosphonates אלו הן תרופות המונעות את איבוד מסת העצם ומיועדות לטיפול בדלדול עצם ומחלות נלוות, כגון גרורות בעצמות אצל חולי סרטן. התרופות נקראות כך משום שהן מכילות שתי קבוצות פוספנט (PO3).
להלן תמונה של שלושת מצבי עצם: עצם תקינה, אוסטאופניה ואוסטיאופורוזיס.
מומלץ לשים לב לציוני T-score1 בבדיקות צפיפות עצם:
| מצב העצם | T-score1 |
| בריאה | 1- או יותר גדול |
| אוסטאופניה | -1 עד 2.5- |
| אוסטיאופורוזיס | 2.5- או פחות |
לחולים עם סיכון לפגיעה בעצמות ולמטופלים בטיפולים הורמונאליים, מומלץ לשמור על רמה תקינה של ויטמין D בדם, ברוב המקרים נדרשת לשם כך נטילת תוסף במינון שנע בין 800 ל- 4000 יחידות בינלאומיות (יב"ל) ביום. המינון צריך להיקבע על ידי רופא עפ"י בדיקת דם של רמת הוויטמין D בדם. נטילת מינון יתר אינה מועילה ועלולה להזיק. לאחר תיקון החסר יש להתמיד ולצרוך, באופן יום יומי, את המינון שנקבע. לא נדרש מעקב אחר רמת ויטמין D בדם אם מנת התמיכה נלקחת באופן סדיר וקבוע. בתקופת תיקון החסר ניתן לחזור על בדיקת רמת הוויטמין D בדם (25OHD) אחת ל- 3 חודשים.
כמו כן חשוב לצרוך כמות מספקת של סידן בתזונה ובמידה ולא ניתן לקחת תוסף סידן להשלמת הקצובה היומית המומלצת. (סידן ציטראט עדיף על סידן קרבונאט במטופלים שנוטלים תכשירים סותרי חומצה באופן קבוע מאחר והספיגה במערכת העיכול יכולה להתרחש גם ללא נוכחות חומצה, אך זמינותו לספיגה נמוכה יותר. סידן קרבונט יש להצמיד לארוחה לא חלבית).
כדי לבדוק יעילות טיפול תרופתי בבלימת פירוק העצם ניתן לבצע בדיקת שני מדדי שחלוף עצם. הבדיקות נקראת P1NP ו- CTX. הבדיקה אינה בסל התרופות ועלותן כ-280 ₪. היא ניתנת לביצוע במספר מרכזים רפואיים גדולים בארץ. מומלץ לבצע בדיקה אחת לפני תחילת הטיפול ואחת לשנה תחת טיפול. בדיקה זו יעילה יותר מבדיקת צפיפות עצם להערכת התגובה לטיפול. כמו כן היא תורמת להערכת סיכון לאבוד עצם ושברים.
חשוב מאוד להתמיד בפעילות גופנית סדירה 30 – 50 דקות ביום , כולל תרגול כוח, התנגדות ותרגול לשיפור היציבות ושיווי משקל למניעת נפילות.
לצפייה בסרטון וידאו שבו מדברת פרופ' איש שלום על ויטמין D וסידן לחץ כאן
פרופ' צופיה איש-שלום
סיו"ר העמותה לאוסטיאופורוזיס ומחלות עצם )עיל"א (
אתם מוזמנים להירשם ללא תשלום לעמותת עיל"א ולקבל מידע באתר www.bone.org.il
פרופ’ איש שלום הינה מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת, מפעילה יחידה למחקר אנדוקריני במרכז לין, רופאה מומחית במרפאה אנדוקרינית פרטית בבית חולים אלישע, כמו כן הינה יועצת לחברות הזנק וחברות תרופות בפיתוח מוצרים בתחום אבחון וטיפול במחלות אנדוקריניות ומחלות עצם מטבוליות.
בעברה ניהלה פרופ’ איש שלום את היחידה למטבוליזם העצם והמינרלים במרכז רפואי רמב”ם כולל יחידת מחקר בתחום, מנהלת קורס הכנה לרישוי רופאים.
פרופ’ חבר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון.
אודות המחבר
צור נושא חדש